כשמדברים על תנועה אותנטית, מתייחסים לפעמים למרחב שהוא קצת כמו ”זמן/מרחב חלום“.

 

כשאנחנו נכנסים למרחב, בעיניים עצומות, ומאפשרים לתנועה לקרות, יש לעיתים תחושה של חלום. 

תחושה של חופש, שבו הכל אפשרי, מותר להיות כל דבר… ובעיקר עצמנו.

תפקיד העדים ב“תרגול/משחק“ הזה, הוא לעזור לנו אח“כ להביא את החוויה להווה, למודעות. 

הרבה פעמים אחרי החלק של התנועה, יש תחושה שדומה להתעוררות מחלום… מה בדיוק היה שם? 

זה נח על קצה הלשון… בין בהירות לערפול, בין אי ידיעה לידיעה. 

ואז מגיע החלק של השיתוף, שבו אנחנו מבטאים את החוויה במילים. מביאים אותה למרחב הערות והמודעות. 

כאן העדים, אחרי שהם מקשיבים לנו, ושומעים את החוויה האישית שלנו של מה שהם קודם לכן ראו מ“בחוץ“, יכולים לעזור לנו להזכר, לראות עוד נקודת מבט, לדעת מה עוד קרה במרחב כשהיינו בעיניים עצומות, ובעיקר, להזכיר לנו שמישהו ראה אותנו, היה שם איתנו, ושלחווייה שלנו היתה גם משמעות עבורו. 

דרך זה אנחנו חווים שוב את החוויה של ה”זמן/מרחב חלום“-

(שהרבה פעמים מכילה תכנים מהלא-מודע שלנו, מהילדות, מההסטוריה ומהחלומות והתשוקות שלנו…) 

הפעם בצורה מודעת, עם אדם נוסף, שמביט בנו מתוך פתיחות ושקט (יש שיקראו לזה חמלה או אהבה).

​

ליחצו כאן לפרטים נוספים על שיעורים ופעילויות